על פרטיהארה התכנסות ותנוחת הצב

לאחרונה נזכרתי בתנוחת הצב, תנוחה מורכבת יחסית

אבל עם זאת החלטתי לתת אותה בחלק גדול מהקבוצות שלי, גם המתחילות, אחרי הכנה טובה, כל אחד ורמתו נכנסו לתנוחה.

אז מה כל כך מיוחד בתנוחת הצב?

ברמה הפיזית היא דורשת גמישות ממפרק הירך, משרירי הירך האחורי, ובנוסף התארכות ותנועתיות של עמוד השדרה לכל אורכו.

ברמה האנרגטית היא עובדת על התמסרות, שחרור והרפיה בתוך מאמץ. התמסרות לכח שגדול מאיתנו, כוח הכובד או כוח עליון - מה שתחליטו.

ברמה המנטלית מדובר על היכולת שלנו להתכנס, להתבונן  פנימה, למצוא את המקום השקט בתוכנו, ולאפשר לשקט הפנימי הזה להדהד החוצה במעגלים מהפנים אל החוץ ולא להפך- כי השקט מתחיל מבפנים.

לא לחפש תירוצים, יש המון רעש והפרעות אז אני לא יכול לשבת בשקט, אני לא יכול להתכנס.

דווקא בתוך ההמולה החיצונית אני מוצאת את הזרע הקטן של השקט ומאפשרת לו לגדול בתוכי להציף ולמלא את כולי, לעטוף אותי ברכות, ואני מאפשרת לעצמי להיות מוכלת בתוך השקט הזה.

אני יוצרת לעצמי אפשרות להתכנס וליצור בתוכי מרחב שקט, בטוח.

כי השקט מתחיל מבפנים.

את היכולת הזו להתכנס אנחנו לומדים מהצב, הצב מתוך בחירה מחליט לצאת אל העולם כאשר הוא מעוניין בכך, להוציא ראש, רגלים, ידיים, לחוש, לטעום, להריח ולהקשיב.

במקרים אחרים הוא בוחר להתכנס בתוך השיריון ולא לתת לשום דבר לחדור פנימה.

הוא שומע את המתרחש בחוץ אבל לא נותן לחוץ להפר את השלווה הפנימית.

כך גם אנחנו שומעים את המתרחש, כלב שנובח, צפצוף של אזעקה, וגם מילות ביקורת שנאמרו,מילים לא טובות ל מפרגנות.

אני שומעת אבל אם אני מצליחה להתכנס אולי זה לא יפריע לי אולי זה לא יעצבן אותי או אולי זה יעצבן אותי פחות.

כך גם אוכל להגיב בשיוון נפש לא בהתלהמות או בכעס כי אני בוחרת אם להכניס לתוכי את מה שהתרחש בחוץ או להבין שאולי זה לא קשור אלי.

לכן התנוחה מורכבת , ברמה המנטלית מאוד לא פשוט עבורנו להתכנס כל כך הרבה גירויים בחוץ

כך לפעמים אנחנו שוכחים את העושר הקיים בתוכנו שוכחים שיש לנו אפשרות לכנס את חושים ולהתבונן פנימה.

בסנסקריט זה נקרא פרטיהארה - כינוס חושים.

האיבר החמישי (מתוך שמונה) של היוגה

מורכב? כן

מתקדם?  כן

הכרחי? מאוד

יוגה לדרך