על השקטת גלי התודעה וראיית המציאות האובייקטיבית

כאשר נוסעים בקרבת ים המלח
אי אפשר להתעלם מהשתקפויות ההרים על המים הצלולים
דבר שלא רואים בכל מאגר מים
אחרי סופש שלם של סדנת יוגה שהנחתי בעין גדי
עם נוף של הים וההרים יצא לי להרהר בעיניין.

זה לקח אותי לסוטרה 1.41 ביוגה סוטרה של פטנג'לי
"כאשר התנודות פוחתות -התלכדות – בתופס, בתפיסה או בנתפס כאחד, התודעה משתקפת ושוהה כמו אבן יקרה (שקופה)."

כך גם המים
הצלולים
נקיים מגלים
משקפים את מה שניצב מולם ללא שיפוט וללא שינוי
בדיוק כפי שהוא.
האם גם אנחנו יכולים להצליל את תודעתנו כך שהיא תקלוט את המציאות כפי שהיא?
בלי שינוי ובלי שיפוט?
בלי להטות את הדברים לפי האמונות והתשוקות שלנו?

האם אנחנו יכולים לראות באמת את זה שניצב מולנו
את האני האמיתי שלו?
האם אנו אמיצים מספיק כדי להתייצב מולו חשופים?
אני אמיתי שלי מול אני אמיתי שלו
בלי אגו, בלי תוספות, כמו שאנחנו באמת

דמיינו שיחה אמיתית שכזו עם בן או בת הזוג שלכם
עם אחד הילדים
עם ההורים
בלי הגנות
גרעין מול גרעין
ניצוץ מול ניצוץ
תמצית מול תמצית.

האם סיטואציה כזו יכולה בכלל להתקיים?
האם אני ככ קשורה לדמות הזו שנוצרה סביבי
שאינני יכולה בלעדיה?
האם אני יכולה להסיר את המעטה סביבי?
לעמוד חשופה יציבה וגאה
בלי לנסות לכפוף את עצמי בשביל האחר
ובלי לנסות שהוא יכפוף את עצמו עבורי

אולי כן
אולי קצת
אולי לפעמים

ואיך הים עושה את זה?
הים נטול גלים
למעשה מדובר בימה (שלא לומר שלולית)
כמעט ללא גלים
וזה ישר זורק אותי לדימוי של גלי התודעה
התודעה נעה בצורה גלית
ויש לנות אפשרות להתעמק בכל גל שמגיע
או להחזיר אותו בעדינות לים המחשבות.
"יוגה היא השקטת גלי התודעה "
1.2 יוגה סוטרה/ פטנג'לי.
אולי אם נצליח להשקיט את גלי התודעה הסוערת שלנו
אפילו רק לרגע בכל פעם ולאט לאט להרחיב
נוכל ליצור מצב של תודעה שקטה.
ואז
"כאשר התנודות פוחתות -התלכדות – בתופס, בתפיסה או בנתפס כאחד, התודעה משתקפת ושוהה כמו אבן יקרה (שקופה)."
1.41 יוגה סוטרה/פטנג'לי

השאר תגובה