ניקיון כתרגול רוחני- תודעה נקייה משקפת מציאות מהימנה

אני אוהב.ת שהבית נקי אבל לא אוהב.ת לנקות.
כמה פעמים אמרתם/ שמעתם את המשפט הזה?

ניקיון.
אחת המשימות הסיזיפיות, המונוטוניות והכי לא מתגמלות שיש.
(חוץ מהחוויה של השמחה הרגעית של להסתכל על הבית נקי)

ומה אם ננסה להסתכל על פעולת הניקיון כתרגול רוחני?
דווקא משהו בפעולה המונוטונית של קירצוף, טיטוא, הברקה, שטיפה, הדחת כלים, קיפול וכו'
יוצר איזשהיא נוכחות
הפעולות המונוטוניות האלו בעלות אופי מדיטטיבי מעט,
בהנחה שהניקיון נעשה מתוך התכווננות מסויימת, בתודעה שקטה
משהו בקרצוף מצמצם את האגו
משהו בקרצוץ הפיזי מחלחל ומקרצף את התודעה
משקיט את התודעה
הופך אותה צלולה
נכונה לראות ולשקף את המציאות
כמו שהיא

שזו בעצם המטרה של תרגול רוחני
זו המטרה של המדיטציה, זו המטרה של היוגה

לא סתם הרבה אנשים מתחילים לנקות ולסדר אחרי ריב או כעס גדול...

בחלק ניכר הסרטים שעוסקים בתרגול רוחני או במציאת היעוד
רואים את הגיבור מגיע לאיזה אשרם ומקרצף רצפות (רצוי עם מברשת שיניים)
(לאכול להתפלל לאהוב, קרטה קיד וכד).
האמת היא שזה די קרוב למציאות.

אז מה עושים ?
הרחיקו גורמים מפריעים כן גם את הטלפון, בעיקר את הטלפון
התכנסו פנימה
נקו מתוך הודיה על היש
היו נוכחים

גם ובעיקר אם מדובר על הפעולות היומיומיות של כלים וכביסה.

נקו שכבות של אבק ורגשות שהצטברו על המעטה שלכם
נקו אבן ששקעה במקלחת ועל ליבכם
הבריקו את הזגוגיות ואת התודעה כך שתשקף את החוץ בצורה מהימינה.
נקו אבק מפינות החדר ורגשות משומשים מפינות הלב.
שחררו את המיותר
ספר, אגרטל
מילה מחשבה
צאו מהלופ
של המחשבות
של הרגשות
קלפו את השכבות
עד שתגיעו
לניצוץ
למהות
לאני האמיתי
האני הזוהר
השקט
הנקי
התבוננו החוצה מתוך שמחה והנאה
התבוננו פנימה מתוך חמלה ואהבה

*כאשר התנודות פוחתות- התלכדות- בתופס, בתפיסה ובנתפס משתקפת {כאחד, התודעה} ושוהה כמו אבן יקרה (שקופה)*

**יוגה סוטרה 1.41

תודה
מוריה